אוסטריה, גרמניה, איטליה, ישראל, הולנד, פולין, שוודיה, אנגליה

הוראת השואה צריכה לכלול:

  1. ידע בסיסי על  התופעה ההרסנית חסרת התקדים - השואה
  2. שימור זיכרון הקרבנות
  3. עידוד מורים ותלמידים לדון בשאלות של מוסר אשר נובעות מהשואה ומידת השפעתן על עולמנו כיום.

הגדרות ממוזאונים שונים המגדירות מהי שואה ומסייעות להבהיר את המטרות שהוצגו קודם לכן.

מוזאון המלחמה האימפרילי, לונדון אנגליה

· בזמן מלחמת העולם השנייה, תחת מעטה של יצירת "סדר חדש" בעולם, הנאצים ביקשו לרצוח את כל יהודי אירופה. לראשונה בהיסטוריה, טכנולוגיה ותעשייה שימשו לרציחה המונית של עם. שישה מיליון יהודים נרצחו, ביניהם מיליון וחצי ילדים. אירוע זה נקרא השואה.

הנאצים ניצלו, העבידו ורצחו מיליוני בני אדם. צוענים, אנשים עם מוגבלויות פיסיות ונפשיות, פולנים, שבויי מלחמה סובייטים, פעילי איגודים מקצועיים, מתנגדי משטר, אסירי מצפון, הומוסקסואלים, ואחרים נרצחו בהמוניהם.

מוזאון השואה בוושינגטון, ארה"ב.

· השואה היא מונח ספציפי המתייחס לאירוע היסטורי, הג'נוסייד שאירע במאה העשרים: המדיניות הרשמית של רדיפה שיטתית ורצח של יהודי אירופה בידי גרמניה הנאצית ומשתפי הפעולה שלה בין השנים 1933-1945. יהודים היו הקרבן הראשי של מדיניות זו. שישה מיליון יהודים נרצחו. הצוענים, בעלי המוגבלויות והפולנים נידונו גם הם להרס ו"לדילול מספרי" על רקע גזענות ולאומנות. מיליונים נוספים, ביניהם הומסקסואלים, עדי יהווה, שבויי מלחמה סובייטים, ומתנגדי משטר סבלו גם הם דיכוי ומוות במשטר הרודנות הנאצי.

יד ושם, ירושלים ישראל

 

· השואה היא רצח של כשישה מיליון יהודים בידי הנאצים ועוזריהם. בין הפלישה הגרמנית לברה"מ בקיץ 1941 לבין סוף מלחמת העולם השנייה במאי 1945, גרמניה הנאצית ושותפיה חתרו לרצוח כל יהודי שהיה בשליטתם. מכיוון שהאפליה נגד היהודים החלה עם עליית היטלר לשלטון בינואר 1933, היסטוריונים רבים קובעים שנה זו כתחילתה של תקופת השואה. היהודים לא היו הקרבנות היחידים של משטרו של היטלר, אך הם היו הקבוצה היחידה שהנאצים ביקשו להשמיד כליל.

הוראת השואה יכולה וחייבת להיעשות בהקשרים מגוונים. כדי להבחין בין רציחות עם שונות לבין השואה, השוואה צריכה להיעשות בזהירות, ונקודות מקבילות ראוי שיוסברו ויוטעמו.

לפניכם מספר שאלות בבואנו ללמד על השואה, כדאי להיעזר בשלוש שאלות מנחות:

  1. למה עליי ללמד על נושא השואה?
  2. מה עליי ללמד  על נושא השואה?
  3. איך עליי ללמד את נושא השואה?

השאלה הראשונה עוסקת ברציונל של ההוראה. השאלה השנייה עוסקת בבחירת הנושאים והמידע הנלמדים, בעוד השאלה השלישית מתמודדת עם הגישה הפדגוגית המותאמת לקבוצת התלמידים. קווי היסוד שלהלן אינן עוסקים בשאלה הראשונה ובשאלה השלישית. התייחסות לשאלות אלו יובאו בקווי יסוד אחרים.

בנוסף ללימודי ההיסטוריה, ניתן ללמד את השואה באמצעות תחומי ידע  אחרים, כמו ספרות, פסיכולוגיה, לימודי דת ועוד.

קיום טקסי זיכרון הוא בעל ערך הן ברמה המקומית הן ברמה הלאומית, ומשום כך כדאי  לדאוג לתמיכה חינוכית לפעילויות וטקסים אלו.

לימודי השואה צריכים להיבחן בהקשר של ההיסטוריה של אירופה בכלל. אנו מעודדים את המורים לבחון את ההקשר המקומי של פרק היסטורי זה. מורים צריכים לספק הקשר לאירועים שהתרחשו בשואה אשר יכלול מידע על:

· אנטישמיות

· חיי היהודים באירופה לפני השואה

· תוצאות מלחמת העולם הראשונה

· עליית הנאצים לשלטון

באשר לנושאים ההיסטורים הקשורים להוראת השואה, מורים יכולים לבחון, בין השאר, את הנקודות הבאות בבניית שיעורים בנושא השואה.

1933-1939

  • דיקטטורה בגרמניה הלאומית סוציאליסטית
  • יהודים ברייך השלישי
  • תחילת הרדיפות
  • מחנות הריכוז הראשונים
  • תגובת העולם

1939-1945

  • מלחמת העולם השנייה באירופה
  • האידאולוגיה והמדיניות של הגזענות הנאצית
  • מבצע "אותונסיה" (המתת חסד)
  • רדיפה ורצח של יהודים
  • רדיפה ורצח של קרבנות שאינם יהודים
  • תגובת היהודים למדיניות הנאצית
  • גטאות
  • יחידות הרג ניידות
  • התרחבות מערכת המחנות
  • מוקדי רצח
  • שיתוף פעולה
  • התנגדות
  • הצלה
  • תגובת העולם
  • צעדות המוות
  • שחרור

לאחר המלחמה

  • משפטים של פושעי מלחמה
  • מחנות עקורים
  • הגירה

בבואם לעשות זאת הם יכולים לבחון את האירועים דרך נקודת התצפית של:

  • קרבנות
  • רוצחים
  • משתפי פעולה
  • עומדים מן הצד
  • מצילים

מטרת קווי היסוד האלו היא לחזק את לימודי השואה. הוראת השואה תהיה שונה ממדינה למדינה, מבית ספר אחד למשנהו ומזמן אחד לאחר. לכן, חשוב להדגיש בפני המחנכים את החשיבות הקיימת במשוב אשר ייבחן את מידת ההצלחה שביישום הדגשים השונים בהוראת השואה. משובים אלו ראוי שיבחנו ויוערכו על ידי המחנכים וגורמים מוסמכים אחרים.